החלטה בתיק ע"ע 14460-10-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת מיום 20.7.11 (השופט חיים ארמון; תע"א 2417/05).

הדיון בבית הדין האזורי

2.      בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המבקש לתשלום שכר עבודה על תקופת עבודה בחודשים ינואר 2005 ועד אפריל 2005.

במהלך חודש פברואר 2005, התקבל המבקש לעבודה אצל המשיבה 1 (להלן - המשיבה) ומי שקיבל את המבקש לעבודה, היה המשיב 2 (להלן - המשיב).

לגרסת המבקש, שכר העבודה שסוכם בינו לבין המשיב, היה שכר חודשי בסך של 4,000 ש"ח אולם המשיבים מכחישים גרסה זו; בית הדין האזורי קבע כי הנטל להוכיח את השכר המוסכם - מוטל על המבקש וכי לא עמד בכך, מאחר ולא היה עקבי בגרסאותיו; בהעדר ראיה בדבר השכר המוסכם, ובהעדר ראיה שסוכם על שכר לפי בסיס חודשי, ראה בית הדין האזורי את המבקש כמי  שהיה זכאי לשכר מינימום על פי תעריף יומי.

בחודש אפריל 2005, עזב המבקש את עבודתו; עוד טרם עזיבת המבקש את העבודה, לקה המשיב באירוע מוחי ובשל כך הפסיק לתפקד לתקופה ארוכה; מאחר והיה מורשה החתימה היחיד במשיבה הפסיקה אף המשיבה לתפקד.

בית הדין האזורי פסק כי על המשיבה לשלם למבקש את יתרת שכר עבודתו שלא שולמה לו, על בסיס שכר מינימום בתעריף יומי.

בהתייחסו לתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב, קבע בית הדין האזורי כי אין מקום להרים את מסך ההתאגדות בין המשיב לבין המשיבה ועל החלטה זו מערער המבקש; מאחר והגיש את ערעורו באיחור, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד.

הבקשה להארכת מועד

3.      המבקש טען כי, משהומצא לו פסק הדין ביום 3.8.11 ובהתחשב בימי הפגרה, היה עליו להגיש את הערעור עד ליום 4.10.11 ומשהוגש כתב הערעור ב - 6.10.11 הגיש את הבקשה באיחור של יומיים; עוד טען המבקש, אשר גיבה את בקשתו בתצהיר, כי הינו בן לעדה המוסלמית אשר חגו נחגג בסמוך למועד הגשת הבקשה וכי ההוצאות הגדולות שהיו לו באותה עת ובשל מצבו הכלכלי לא היה ביכולתו לגייס את התשלום הנדרש עבור אגרת הערעור במועד.

4.      המשיבים טוענים בתגובתם לבקשה כי אינה מגלה כל "טעם מיוחד" להארכת המועד וכי אין המבקש מסביר כיצד מצבו הכלכלי אפשר לו להגיש את הערעור יומיים לאחר המועד ומשכך לטענתם לא הוכיח כי אירועים מחוץ לשליטתו מנעו ממנו מלהגיש את הערעור בזמן.

בנוגע לסיכויי הערעור טוענים המשיבים כי הם קלושים עת הערעור מכוון רובו ככולו כנגד החלטת בית הדין האזורי לדחות את תביעתו של המבקש נגד המשיב וכי לא נראה שבידי המבקש להביא לשינוי בקביעה זו.

דיון והכרעה

5.      המועד להגשת ערעור על פסק דיןשל בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: " התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

תקנה 126 לתקנות קובעת:

תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד-1984, קובעות כי פגרת הקיץ חלה מיום 20 ביולי עד יום 4 בספטמבר.

משהומצא פסק הדין למבקש תוך תקופת הפגרה, הרי שהמועדים להגשת הערעור נמנים מהיום הראשון שלאחריה, יום 5.9.11 ומשכך - הרי שהערעור היה צריך להיות מוגש לכל המאוחר ביום 4.10.11 ומשהוגש ביום 6.10.11 הרי שהוגש שלא במועד.